חיפוש
קטגוריות
רוצה לקבל עדכונים בחינם?
שולח...
עדכונים אחרונים
פירוק חברות
מאז שינוי חוק החברות בשנת 2,000, חברות שאינן פעילות, אינן נמחקות ע”י רשם החברות לאחר 5 שנות אי פעילות. חברות לא פעילות, בוודאי כאלו אשר אינן משלמות אגרה שנתית לרשם החברות ואינן מגישות לו דו”ח שנתי, עלולות בחלוף הזמן, לקבל התראה לגבי הפיכתן ל”חברה מפירת חוק” ולאחר מכן תרשמנה כחברה מפירת חוק ברישומי רשם החברות. הליך הפירוק אינו מבטל רישום חברה כחברה מפירת חוק ורק לאחר חיסולה וסיום הליך הפירוק מרצון, יתבטל סטטוס זה והנסקציות יוסרו מעל בעלי מניותיה. Continue reading →
פירוק חברה בזול, בסוף עולה מאד ביוקר!
פירוק חברה בכלל ופירוק חברה לא פעילה בפרט, הינם הליכים, אשר הדרך לביצועם, נקבעה בחוק. חברות לא פעילות, אינן נמחקות או מחוסלות באופן אוטומטי ע”י רשם החברות. פירוק חברה לא פעילה או חברות לא פעילות, דורש פעולה יזומה מצד בעלי מניות החברה הלא פעילה או מצד מנהליה הרשומים. כל אחד יכול לפרק חברה לא פעילה. האם אתם מספיק עשירים כדי לרכוש בזול שירות מקצועי לפירוק חברה? Continue reading →
חברות לא פעילות – עובדות שכדאי לדעת!
כיום, גם חברות לא פעילות לחלוטין אשר רשומות ברשם החברות, חייבות בתשלום אגרה שנתית לרם החברות ובהגשת דו”ח שנתי. חברה אשר לא משלמת אגרה, עלולה להירשם ע”י רשם החברות כחברה מפרת חוק ועליה ועל הדירקטורים שבה, תחולנה הסנקציות הקבועות בחוק לעניין זה, אשר אינן דבר של מה בכך. Continue reading →
המדריך המעשי לסטארטאפיסט: פרק ה’ – נקודת המבט של משקיע הסיד (SEED)
ההייטק לא מת. הוא כאן, יותר שקט, נחבא אל הכלים, אולי איבד את הברק ואת מאפייני ימי הבועה העליזים אבל הפעילות נמשכת. קרנות הון הסיכון כמעט ולא משקיעות בחברות כיום ובוודאי שלא השקעות בשלב הסיד, אולם משקיעים פרטיים עדיין כן. … Continue reading →
המדריך המעשי לסטארטאפיסט: פרק ד’ – “מה זה PCT?” – בקשות פטנט בינלאומיות על קצה המזלג
אמנת ה PCT העוסקת בהגשת בקשות בינלאומיות לפטנטים. מטרת האמנה ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנטים במספר מדינות, על סמךבקשה בינלאומית אחת, וזאת, בעיקר, על מנת להתגבר על בעיית אי האחידות בתנאי הפרוצדורה הקיימים במדינות העולם השונות [עוד . . .] Continue reading →
המדריך המעשי לסטארטאפיסט: פרק ג’ – איך אגן על הרעיון שלי?
יש לנו רעיון חדשני, מהפכני ופורץ דרך, מה עכשיו? כיצד נהפוך אותו מרעיון למוצר או שירות מצליחים? כיצד נדאג לכך, כי לאורך הדרך הארוכה העומדת בפנינו, אף אחד לא ”ישאיל” מאתנו את הרעיון ויקדים אותנו ביישומו המעשי? החוק מספק מספר דרכים להגנה על רעיון … Continue reading →
המדריך המעשי לסטארטאפיסט: פרק ב’ – הסכם המייסדים
לא אחת, משווים הקמת מיזם חדש עם שותפים, לנישואים. בהתחלה (כמו בירח הדבש), הכל נפלא והרמוני. ישנה הבנה וראייה משותפת של המטרות והדרך וכל צד בטוח שהשני מבין מה מצופה ממנו. לא אחת, כמו במערכת זוגית, מגלים הצדדים עד מהרה … Continue reading →
למיזמים מבטיחים דרושים: משקיעים רציניים ופוליטיקאים בעלי חזון.
חדשות לבקרים אנו שומעים על רפורמה כלכלית, שינוי מבני במשק, סוף המיתון וצמיחה מואצת ועוד ועוד. אלא מה? ברוב המקרים בזמן שעובר בין הכותרת היומית לבין הביצוע בשטח הרעיונות (טובים ככל שיהיו) מתמוססים להם. בתקופה זו של צמיחה (5% – … Continue reading →
המדריך המעשי לסטארטאפיסט: פרק א’ – איך לא חשבו על זה קודם? מרעיון ליזמות מצליחה
כמעט לכולנו, עולה רעיון למוצר או שירות שאיננו מבינים כיצד לא חשבו עליו לפנינו, ויתרה מכך, מדוע הוא איננו בשוק. ברוב המקרים, מדובר בפתרון לבעיה כזו או אחרת ולעיתים (דבר המאפיין חברות סטארטאפ רבות), הפתרון מקדים את הבעיה (או את … Continue reading →
פירוק חברה – המדריך המעשי לפירוק חברות לא פעילות מרצון
טופס פירוק חברה – פרטים ראשוניים חברות רבות אשר אינן פעילות ואשר אין הצדקה כלכלית לקיומן, רשומות כיום במרשמי רשם החברות. חברות אלו צוברות חובות אגרות לרשם החברות (1,458 ש”ח לשנה נכון ל- 01/01/2012), חובות אשר נושאים קנסות ותוספות הפרשי … Continue reading →
תגיות
- BVI
- אגרה שנתית
- אופשור
- אחריות אישית
- איי הבתולה
- גיוס הון
- דירקטוריון
- דירקטורים
- הון
- הייטק
- הסכם
- הסכם סודיות
- הסכם שמירת סודיות
- הסכמי שמירת סודיות
- הקמת חברה
- הקמת חברה בחו"ל
- השקעה
- זכויות עובדים
- חברה מפרת חוק
- חברות
- חברות לא פעילות
- חוזה
- חוק החברות
- חיסול חברה
- יזם
- יזמות
- יזמים
- יחסי עובד מעביד
- מידע ליזם
- מידע ליזמים
- סגירת חברה
- סוד מסחרי
- סטארטאפ
- עבודה
- פירוק חברה
- פירוק חברה לא פעילה
- פירוק חברות
- פירוק חברות לא פעילות
- פירוק מרצון
- רישום חברה
- רשות התאגידים
- רשם החברות
- שמירת סודיות
- תום לב
- תצהיר כושר פרעון
Category Archives: מאמרים
חברה או שותפות – שאלות נפוצות לעניין רישום חברה בע”מ
לאור מספרן הרב של הפניות בנושא זה, מצאנו לנכון לרכז מספר שאלות נפוצות אשר חוזרות ונשאלות ע”י המעוניינים לייסד חברה. אנו מקווים כי קובץ זה יהיה לכם לעזר. כללי, חברה, בעלי מניות, מייסדים. מה זאת חברה? חברה הינה התאגדות של … Continue reading
הקמת חברה – רישום חברה / כיצד מקימים חברה פרטית בערבון מוגבל?
התאגדות כחברה פרטית היא אחת מן הדרכים הנפוצות לניהול עסק בישראל ובעולם. הקמת חברה או רישום חברה או במינוח משפטי “ייסוד חברה”, היא תהליך המורכב מפעולות פרוצדורליות בחלקו, אל מול רשם החברות, ומהבנות עסקיות בין בעלי המניות, במידה ובה מדובר … Continue reading
חושב על הקמת חברה בחו”ל? – קפריסין, הונג קונג, פנמה ועוד
הקמת חברה או רישום חברה בחו”ל כפי שהסברנו במאמרים הקודמים המופיעים באתר, הינה פתרון רווח לצורך ניהול פעילות עסקית מחוץ לגבולות המדינה. הסיבות להקמת חברה בחו”ל רבות ומגוונות וכוללות בין השאר שיקולי מס, דרישות לעמידה בתקנים, פעילות יצרנית בחו”ל, אחזקת … Continue reading
הקמת חברה בחו”ל BVI / סדרת עסקים גלובליים
התאגדות כחברה פרטית בחו”ל, היא אחת מן הדרכים הנפוצות לניהול עסק בעל מאפיינים בינלאומיים או להחזקת רכוש ונכסים בחו”ל. איי הבתולה הבריטיים (BVI) הינם אחת מן הטריטוריות אשר בהן מתאגדות חברות רבות, אשר מטרתן אחזקת נכסים במקומות שונים בעולם או … Continue reading
הסכם מייסדים או שותפות, חובה או זכות? חשיבותו של הסכם המייסדים וכמה כללי אצבע
לא אחת, משווים הקמת מיזם חדש עם שותפים, לנישואים. בהתחלה (כמו בירח הדבש), הכל נפלא והרמוני. ישנה הבנה וראייה משותפת של המטרות והדרך וכל צד בטוח שהשני מבין מה מצופה ממנו. לא אחת, כמו במערכת זוגית, מגלים הצדדים עד מהרה … Continue reading
הסכמי שמירת סודיות וסודות מסחריים – בין הסכם סודיות לחוק עוולות מסחריות
יש לנו רעיון חדשני, מהפכני ופורץ דרך, מה עכשיו? כיצד נהפוך אותו מרעיון למוצר או שירות מצליחים? כיצד נדאג לכך, כי לאורך הדרך הארוכה העומדת בפנינו, אף אחד לא ”ישאיל” מאתנו את הרעיון ויקדים אותנו ביישומו המעשי? החוק מספק מספר דרכים להגנה על רעיון … Continue reading
מי מגן על החברה? נקודות למחשבה בעת הענקת פטור ושיפוי לדירקטורים בחברות
מעת לעת, מפורסמים “כללים מומלצים” לדירקטורים בבואם לדון בכתבי השיפוי אשר יוענקו להם ע”י החברה. בנושא זה, ישנן מספר נקודות אשר ראוי שתישקלנה בכובד ראש, ע”י החברות המעניקות, בטרם תיתנה את הסכמתן לכתבי שיפוי. חוק החברות קובע כי חברה רשאית: א) … Continue reading
הגורם היעיל – הפיינדר (Finder) כגורם מהותי בעסקאות ותגמולו / מלכודות לקושרי העסקאות
“הגורם היעיל”, הינו ביטוי אשר נעשה בו שימוש תכוף בהסכמים מסוגים שונים, כאשר המכנה המשותף כמעט לכולם הוא מרכיב התיווך בין הצדדים. ההסכמים העיקריים אשר בהם מונח זה נבחן, הינם הסכמי תיווך לנכסים או הסכמי תיווך בעסקאות שונות, החל מקישור … Continue reading
מי מכר את הסחורה שלי?
המקרה שיתואר כאן, בוודאי יישמע מוכר לחלק מן הקוראים, וחלקם וודאי חוו מקרה דומה, בצורה זו או אחרת. נציג של חברה מסוימת, סיכם עם בעל עסק אשר חיסל עסקיו, כי ירכוש ממנו מספר פריטים מתוך הנכסים אשר בעל העסק העמיד … Continue reading
קיפוח ועושק המיעוט בחברות ציבוריות בישראל – עסקים כרגיל
“. . . הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם / מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם / האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול / ואותי מעניינת ירדנה יותר מהכל …“, שר שלום חנוך בשירו “מחכים למשיח”, בשנות השמונים של המאה הקודמת. לצערם של רבים, … Continue reading
הרמת מסך כי המעמד מחייב – אחריות אישית של דירקטורים ונושאי משרה בחברות
“החברה קרסה, הדירקטוריון נרדם בשמירה” - הינה כותרת אשר הורגלנו לראות לא אחת בעת האחרונה במדורי הכלכלה. בעת התמוטטות מפתיעה של חברה עסקית, אשר הפגינה איתנות כלפי חוץ, מיד מופנות אצבעות מאשימות לכיוון חברי הדירקטוריון, בין אם בצדק ובין אם לאו. … Continue reading
לה דולצ’ה וילה – השקעות נדל”ן בחו”ל
הרפורמה במס אשר באה עלינו לטובה, התכוונה לסתום מספר פרצות הקיימות בפקודת מס הכנסה בנוסחה כיום, הנוגעות להכנסות אשר מקורן בחו”ל. בין יתר החידושים אשר ברפורמה ניתן למנות את החברה הנשלטת הזרה (חנ”ז או CFC) אשר הגדרתה נפרטה לפרוטות במאמרים רבים … Continue reading
“הוא זכאי” זכויות שכיר לקבלן עצמאי? (חלק א’)
בתי הדין נוטים לפסוק לטובתם של העובדים, מתוך אינטרס להגן על העובד החלש למול המעביד החזק, דבר אשר לא תמיד עולה בקנה אחד עם המציאות התעסוקתית בארץ. לאחר השינויים בהלכות הגבלת העיסוק וצמצום תקופות הצינון בחוזי עבודה, התפנו בתי הדין לעבודה להתערב במערכות יחסים חוזיות, תוך שימוש בסמכותם (המוטלת בספק כפי שיוסבר להלן), על מנת “להסביר” לצדדים מה היתה כוונתם האמיתית בעת כריתת ההסכמים. כפי שיידון במאמר זה, התערב בית הדין לעבודה ביחסים חוזיים אשר לא הוגדרו כיחסי עובד-מעביד בין הצדדים מלכתחילה, וקבע כי ה”קבלן”, למרות העדר קיומם של יחסי עובד-מעביד, זכאי להטבות אשר מוקנות מכח החוק רק לעובדים שכירים. זאת, על מנת להיטיב עם הצד הנפגע. כפי שיידון בחלקו השני של מאמר זה, הגדיל בית הדין לעשות ולא רק שפירש יחסים של קבלן-מזמין כיחסי עובד-מעביד אלא אף פסק כי תשלומים אשר שולמו ביתר ל”קבלן”, לא יוחזרו למעביד. Continue reading