לאחרונה הוטלה חובה חדשה על מעבידים מכוח חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב- 2002 ("החוק"). לפי המצב החוקי בטרם כניסת החוק לתוקף, לא חלה על המעבידים במדינה חובה כללית ליידע את עובדיהם אודות תנאי עבודתם. בחוקים ספציפיים אמנם מצויות הוראות שונות אשר מטילות חובה על מעביד ליידע את עובדיו בפרטים מסויימים הקשורים לתנאי העסקתם (ס' 24 לחוק הגנת השכר; חובת מעביד לנהל פנקס שכר ויידוע עובדיו בדבר שכר עבודה ששולם להם וניכויים אשר נוכו משכר זה; ס' 7 לחוק למניעת הטרדה מינית; חובת מעביד לנקוט אמצעים למניעת הטרדה מינית במקום העבודה ועוד), אולם המחוקק חש כי אין הדבר מספיק על מנת להגן על זכויותיהם של העובדים. מטרת החוק, כפי שהוגדרה ע"י המחוקק, הינה לחייב מעבידים למסור לעובדיהם הודעה מפורטת בכתב אודות תנאי העסקתם, או להפנותם לארגון העובדים המייצג אותם, אם קיים. החוק אינו בא לחייב מעביד לכרות חוזה עבודה עם מי מעובדיו, באם לא נכרת חוזה עבודה בין הצדדים קודם לכן. יש לציין, כי ההודעה בדבר תנאי העבודה, מתווספת להסכמי ההעסקה עם העובדים ואינה מיתרת את הצורך בהם.

החוק פורסם ברשומות ביום 21.3.02, ונכנס לתוקף ביום: 21.6.02 ("יום התחילה"). תחולת סעיף 4 לחוק, הדן בעבירות ובעונשין, הינה 45 ימים מיום התחילה.

לפי החוק, כל מעביד יהיה חייב למסור לכל עובד אשר יתחיל עבודתו אצלו מיום התחילה ולאחריו, לא יאוחר מ-30 ימים מיום תחילת עבודתו, הודעה המפרטת את תנאי עבודתו. לעניין עובדים אשר החלו או יתחילו לעבוד אצל מעביד כאמור לפני יום התחילה, תחול חובה זו רק מהיום שבו העובד ידרוש מן המעביד הודעה בכתב לגבי תנאי עבודתו.

בהודעה המפרטת את תנאי עבודתו של העובד, יש לכלול את העניינים הבאים: פרטים מזהים של העובד והחברה; תאריך תחילת העבודה והיות ההעסקה לתקופה קצובה (לציין את התקופה) או שאינה קצובה; תיאור עיקרי התפקיד; שם או תואר התפקיד של הממונה הישיר על העובד; סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר, וככל שרלבנטי, דירוג ודרגה לפי או מכוח הסכם קיבוצי; אורך יום העבודה או שבוע העבודה הרגיל של העובד, לפי העניין; יום המנוחה השבועי של העובד; פירוט סוגי תשלומים של המעביד ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים של העובד, ופירוט הגופים אליהם המעביד מעביר בפועל את התשלומים הללו, ככל שהמעביד החל להעביר תשלומים כאמור במועד מתן ההודעה, ואם מעביד מתחיל להעביר בפועל את התשלומים לאחר מסירת ההודעה, יש למסור על כך הודעה נפרדת לעובד; החובה במתן הודעה כאמור, חלה גם לגבי שינוי בתנאי העבודה של העובד בעניינים אשר פורטו לעיל. החובה במתן הודעה לגבי שינוי כאמור חלה גם לגבי עובדים אשר החלו לעבוד בחברה לפני יום התחילה.

במידה והמעביד הינו חבר בארגון מעבידים (כגון התאחדות התעשיינים בישראל), אשר הנו צד להסכם קיבוצי אשר מסדיר את תנאי עבודתו של העובד, אזי יש לציין את שם ארגון העובדים והמען לפניה אליו.

המחוקק, בניסיון להקל על המעבידים, החליט לפטור מהוראות החוק מעביד אשר מעסיק עובדים לתקופת העסקה קצובה וקצרה מ 30 ימים.

ביום 7 ליולי 2002, פורסמו תקנות לעניין החוק (תקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת עבודה ופרטיה), התשס"ב - 2002). התקנות מפרטות את צורת ההודעה בדבר פירוט תנאי העבודה (טופס 1), צורת ההודעה על הפרשת תשלומים בעבור תנאים סוציאליים (טופס 2) וצורת ההודעה על שינוי בתנאי העבודה (טופס 3). ע"פ התקנות, על המעביד לעשות שימוש בטפסים האמורים על מנת לצאת ידי חובתו כאמור בחוק.

הפרת חובותיו של המעביד לפי החוק היא בגדר עבירה שהיא מסוג העבירות של "אחריות קפידה", כך שאין היא טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. די כי העובד יראה כי לא קיבל מידי מעבידו הודעה בדבר תנאי העסקתו כנדרש ע"פ החוק, על מנת שהמעביד יימצא עובר עבירה. עבירה על חוק זה הינה עבירה מנהלית ולכן דין מעביד אשר מפר את חובתו לתת הודעה בדבר תנאי העבודה או שינוי בהם, לרבות לעניין עובדים המועסקים לפני יום התחילה, ייקנס בסכום אשר משתנה מעת לעת וכיום עומד של סך של 9600 ש"ח.